חפש בבלוג זה

כבר אינני האישה שהיתה



4.1.20

כבר אינני האישה שהיתה
לוקחת אמיתות של אנשים אחרים ומחילה על עצמי
מחכה שרועה בחדר לאנשים שיכנסו אלי
דולקת כל הלילה וכבויה ביום
יודעת שמפונקת, עצלנית, ושלא יודעת חשבון
הופכת כל כולי למישהו אחר
מחקה צחוקים מהרחוב
קופצת מצלליות של אוטובוסים אל המרצפת המוארת
מלקטת זר של פרחי בר לאמא
מצילה נמלים מצלוטייפ
מפסלת חברים בשעוות נרות שבת ובאבני חול מתפוררות
גומעת בצמא ביקורות ותקנים
מאמצת כל אשמה תועה לחיק.



אין תגובות:

פרסום תגובה