חפש בבלוג זה

סיביר



15.12.19

מזדיין לו באיברים שלי ממולל את הקצוות כאילו הגמירה שלו תלויה בזה, תלויה בקצה קצהו של העצב שלי, והעצב שלי ארוך ומתמשך כמו נהר שנשפך אל הים שנשפך אל הים שנשפך אל הים.
הוא בכלל פרעוש בקצה הזנב, נתלה בקרקע המתנדנדת ומאושר מאושר שיש לו חלקת אדמה שיכול לקרא לה בית.
אבל זאת רק שערה בקצה הרחוק של סיביר - אפילו לנמלים אין שם קרובות משפחה.



אין תגובות:

פרסום תגובה