חפש בבלוג זה

גשר חבלים


17.5.19

הילדים בסדר. אני לא בסדר.
אני בנויה בין חסרים, גשר חבלים מעל חורים של תהום שחור. חומצה מאכלת את טלאי הליפופים האגביים.
אני לא בסדר. הבטן שורפת לי דרך הגרון והשתיקה מתחילה להישחק.
לצרוח. להעיף אותו מעלי ולקרצף את נקודות המגע שמטונפות בדריסה המלאה בעצמה. לקרצף עד שיצא דם, ואז לנקות גם אותו כי אולי הוא נגע בעור הזונֶה. לשטוף דם עד שלא ישאר ואז אולי יהיה לי נקי.


                                                

אין תגובות:

פרסום תגובה