מַר חֹשֶׁךְ הַזֶּה, שֶׁמִּתְהַלֵּךְ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה בַּבֶּטֶן שֶׁלִּי, מִתְכַּרְבֵּל לוֹ בָּאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁלִּי, מְכַרְסֵם רִקְמוֹת תִּקְוָה וּמַפְרִישׁ חֻמְצָה שֶׁמְּאַכֶּלֶת אֶת כָּל מָה שֶׁעוֹד חַי. מְשַׂחֵק גּוּמִי יְרוּשַׁלְמִי עִם מֵיתְרֵי הַקּוֹל שֶׁלִּי וְעוֹשֶׂה לִי לִשְׁתֹּק. וְלֹא לְסַפֵּר. "אֲנִי אֶצְרַח" אֲנִי לוֹחֶשֶׁת לוֹ. הוּא מְחַיֵּךְ. "אַף אֶחָד לֹא יִשְׁמַע אוֹתָךְ." הוּא צוֹדֵק.
הַמַּגָּע שֶׁל הַחֹשֶׁךְ בִּכְתֵפַי אָדִישׁ וּמַכְאִיב, אָז אֲנִי מְכַבָּה אֶת הַהַרְגָּשָׁה וְזֶה מַעֲבִיר קְצָת אֶת הַזְּמַן.
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת שֶׁאֲנִי מְעִיפָה אוֹתוֹ מֵעָלַי וּמְקַרְצֶפֶת אֶת עוֹרִי בְּאֶבֶן, מְקַרְצֶפֶת עַד שֶׁיּוֹצֵא דָּם, וְאָז מְסַנֶּנֶת אֶת הַדָּם כִּי אוּלַי הוּא נָגוּעַ בְּזֵרְעוֹנִים שֶׁל חוֹשֵׁכִים תִּינוֹקוֹת. מְדַמְיֶנֶת קַרְנֵי אוֹר זְהֻבּוֹת שֶׁחוֹדְרוֹת וּמְאַבְּנוֹת אוֹתוֹ, מְאַדּוֹת אוֹתוֹ, מְבַקְּעוֹת אוֹתוֹ וּמְטַהֲרוֹת אוֹתִי מִמֶּנּוּ. מְדַמְיֶנֶת אוֹתוֹ זוֹחֵל מוּבָס וְשָׁבוּר מִכָּל הַחֹרִים וּמוֹתִיר אוֹתִי מוּאֶרֶת.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֹשֶׁךְ קְצָת נִבְהַל כְּשֶׁהוּא מֵצִיץ לְמַחְשָׁבָה הַזֹּאת.
וּמָה בְּעֶצֶם יִשָּׁאֵר לִי בִּלְעָדָיו? אוֹמֶרֶת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. מִי יִגַּע בִּי כָּמוֹהוּ, מִי יֶדַע אוֹתִי. מִי יִתְכַּרְבֵּל בִּי בְּתוֹךְ כָּל הָאוֹר הַמְּסַנְוֵר הַזֶּה.
כַּנִּרְאֶה שֶׁיֶּשְׁנוֹ מַגָּע אַחֵר, אֲנִי עוֹנָה לְעַצְמִי. מַגָּע שֶׁשּׁוֹאֵב אֶת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ הַמַּחֲבוֹא אֶל מֵעַל לִפְנֵי הָעוֹר, וְלֹא לְהֶפֶךְ. מַגָּע שֶׁעוֹטֵף וּמֵכִיל. מַגָּע שֶׁמֵּעִיר בִּפְרָאוּת דָּחַף לִחְיוֹת, שֶׁמְּבַלְבֵּל אֶת כָּל הַהֲגַנּוֹת עַד שֶׁהֵן מִתְנַגְּשׁוֹת בְּעַצְמָן, וּמֵהַגּוּפוֹת שֶׁלָּהֶן נוֹבֵט מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.
מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ, יָרֹק וְרַעֲנָן. וְהוּא עוֹמֵד שָׁם גֵּאֶה וְשָׁקֵט, גִּבְעוֹל מְפֹאָר וְזָקוּף, נוֹטֵף טַל שֶׁמְּנַצְנֵץ בְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת.
הַמַּגָּע שֶׁל הַחֹשֶׁךְ בִּכְתֵפַי אָדִישׁ וּמַכְאִיב, אָז אֲנִי מְכַבָּה אֶת הַהַרְגָּשָׁה וְזֶה מַעֲבִיר קְצָת אֶת הַזְּמַן.
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת שֶׁאֲנִי מְעִיפָה אוֹתוֹ מֵעָלַי וּמְקַרְצֶפֶת אֶת עוֹרִי בְּאֶבֶן, מְקַרְצֶפֶת עַד שֶׁיּוֹצֵא דָּם, וְאָז מְסַנֶּנֶת אֶת הַדָּם כִּי אוּלַי הוּא נָגוּעַ בְּזֵרְעוֹנִים שֶׁל חוֹשֵׁכִים תִּינוֹקוֹת. מְדַמְיֶנֶת קַרְנֵי אוֹר זְהֻבּוֹת שֶׁחוֹדְרוֹת וּמְאַבְּנוֹת אוֹתוֹ, מְאַדּוֹת אוֹתוֹ, מְבַקְּעוֹת אוֹתוֹ וּמְטַהֲרוֹת אוֹתִי מִמֶּנּוּ. מְדַמְיֶנֶת אוֹתוֹ זוֹחֵל מוּבָס וְשָׁבוּר מִכָּל הַחֹרִים וּמוֹתִיר אוֹתִי מוּאֶרֶת.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַחֹשֶׁךְ קְצָת נִבְהַל כְּשֶׁהוּא מֵצִיץ לְמַחְשָׁבָה הַזֹּאת.
וּמָה בְּעֶצֶם יִשָּׁאֵר לִי בִּלְעָדָיו? אוֹמֶרֶת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת. מִי יִגַּע בִּי כָּמוֹהוּ, מִי יֶדַע אוֹתִי. מִי יִתְכַּרְבֵּל בִּי בְּתוֹךְ כָּל הָאוֹר הַמְּסַנְוֵר הַזֶּה.
כַּנִּרְאֶה שֶׁיֶּשְׁנוֹ מַגָּע אַחֵר, אֲנִי עוֹנָה לְעַצְמִי. מַגָּע שֶׁשּׁוֹאֵב אֶת הַנֶּפֶשׁ מִתּוֹךְ הַמַּחֲבוֹא אֶל מֵעַל לִפְנֵי הָעוֹר, וְלֹא לְהֶפֶךְ. מַגָּע שֶׁעוֹטֵף וּמֵכִיל. מַגָּע שֶׁמֵּעִיר בִּפְרָאוּת דָּחַף לִחְיוֹת, שֶׁמְּבַלְבֵּל אֶת כָּל הַהֲגַנּוֹת עַד שֶׁהֵן מִתְנַגְּשׁוֹת בְּעַצְמָן, וּמֵהַגּוּפוֹת שֶׁלָּהֶן נוֹבֵט מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ.
מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ, יָרֹק וְרַעֲנָן. וְהוּא עוֹמֵד שָׁם גֵּאֶה וְשָׁקֵט, גִּבְעוֹל מְפֹאָר וְזָקוּף, נוֹטֵף טַל שֶׁמְּנַצְנֵץ בְּקֶרֶן שֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה