השפתיים שלךְ היו בורדואיות עסיסיות והניצוץ בעיניים קרא לי לשחק לשחק עד שנחדול ולעולם לא נחדול, לעולם, לא. נסתובב זו בזו לאין קץ ונטעם את המתוק שבקרביים ונגלגל את הכּדוריות הקטנות האלה בפה למצות את הטעם עד הסוף עד הסוף קוויאר של חושים, חור ניקוז שואב של צורך, מסתובבות במערבולת ושרות שירי שיכורים בשני קולות, תמיד בזוגות, תמיד מהדהדות, לעולם לא לבד, לעולם לא בודד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה